המושב הוקם בשנת 1964 ונחנך בטקס חגיגי ב-29 בנובמבר 1964. הוא הוקם במסגרת תנועת הנוער עזרא ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. הוא ננטש בשנת 1970 כשהקיבוץ עבר למקום הקבע מבוא חורון.
יושב מחדש על ידי הרב שלמה קרליבך וחסידיו, רובם עולים מארצות הברית. ב-1975 הוחלף שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך היה חסידו הנאמן (אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות ולכן נשאר רק שם האגודה השיתופית).
הרב קרליבך היה שוהה רוב השנה בארצות הברית, אך עם זאת, החזיק בית במושב והיה שוהה בו תקופה מסוימת כל שנה. בתקופה זו היו עולים לרגל אלפי מעריציו בעיקר לשבתות. רבים היו ישנים בשקי שינה בככר המרכזית של המושב. הרב קרליבך היה עורך לימוד ותפילת "קבלת שבת" במשך מספר שעות, ולאחריה סעודת שבת עוד כמה שעות עד לפנות בוקר. וכך במשך כל השבת מלווה בשירה אין סופית משולבת בהרצאות וסיפורי חסידים. עדיין ניצב בחצר בית הכנסת הציורי כסא חצוב בסלע, סמוך למקום בו היה יושב ר' שלמה בשבת בין תפילת שחרית למוסף. רבים ממעריצי קרליבך באים למושב לחזות בבית הכנסת שלו, ובממשיכי דרכו החיים במושב.
רוב התושבים עוסקים באמנות. תלמידו הנאמן של קרליבך, המלחין והמעבד בן ציון סלומון מפיק (על פי צוואתו של קרליבך) באולפן שלו שבמושב את שיריו של קרליבך שלא הוקלטו בחייו. המושב משמש כבסיס ללהקות "רבע לשבע" ו"להקת המושב" ועוד. חלק מהתושבים עוסקים במטעים ובבית חרושת לניילון ועוד.
במקום היה מתקיים בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך פסטיבלמוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועדסוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה" בירושלים. ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה.
במרכז היישוב ישנה גבעה לא מיושבת ועליה שרידים מיישוב קדום. רצפת פסיפס שנשתמרה כמעט בשלימותה. הדעות חלוקות אם היישוב היה יהודי או נוצרי. כמו כן, נמצאו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית.
במקום מוקם פינת מרגוע לזכרו של אש קודש מבני המושב שנרצח.
מתוך ויקיפדיה
מציג פריט: - מתוך 2
טקס חנוכת מבוא מודיעים של גרעין הנח"ל
קרא עוד
קרדיטים: Moshe Pridan (Government Press Office)
הרב אברהם קרליבך בחלאקה של ילדים בני ה- 3 - 1990
קרא עוד
מְבוֹא מוֹדִיעִים הוא מושב במדינת ישראל, המשתייך למועצה אזוריתחבל מודיעין. המושב שוכן בסמוך ליער בן שמן על כביש 443 בין מחלף בן שמןלבין העיר מודיעין.
המושב הוקם בשנת 1964 ונחנך בטקס חגיגי ב-29 בנובמבר 1964. הוא הוקם במסגרת תנועת הנוער עזרא ואוזרח ב-28 באוגוסט 1967. הוא ננטש בשנת 1970 כשהקיבוץ עבר למקום הקבע מבוא חורון.
יושב מחדש על ידי הרב שלמה קרליבך וחסידיו, רובם עולים מארצות הברית. ב-1975 הוחלף שמו של המושב מ"מבוא מודיעים" ל"מאור מודיעים" לציון שמו של רבי מאיר קאליש, האדמו"ר מאמשינוב, שהרב קרליבך היה חסידו הנאמן (אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות ולכן נשאר רק שם האגודה השיתופית).
הרב קרליבך היה שוהה רוב השנה בארצות הברית, אך עם זאת, החזיק בית במושב והיה שוהה בו תקופה מסוימת כל שנה. בתקופה זו היו עולים לרגל אלפי מעריציו בעיקר לשבתות. רבים היו ישנים בשקי שינה בככר המרכזית של המושב. הרב קרליבך היה עורך לימוד ותפילת "קבלת שבת" במשך מספר שעות, ולאחריה סעודת שבת עוד כמה שעות עד לפנות בוקר. וכך במשך כל השבת מלווה בשירה אין סופית משולבת בהרצאות וסיפורי חסידים. עדיין ניצב בחצר בית הכנסת הציורי כסא חצוב בסלע, סמוך למקום בו היה יושב ר' שלמה בשבת בין תפילת שחרית למוסף. רבים ממעריצי קרליבך באים למושב לחזות בבית הכנסת שלו, ובממשיכי דרכו החיים במושב.
רוב התושבים עוסקים באמנות. תלמידו הנאמן של קרליבך, המלחין והמעבד בן ציון סלומון מפיק (על פי צוואתו של קרליבך) באולפן שלו שבמושב את שיריו של קרליבך שלא הוקלטו בחייו. המושב משמש כבסיס ללהקות "רבע לשבע" ו"להקת המושב" ועוד. חלק מהתושבים עוסקים במטעים ובבית חרושת לניילון ועוד.
במקום היה מתקיים בשנים הראשונות לאחר פטירתו של קרליבך פסטיבל מוזיקה ואמנות על שם הרב שלמה קרליבך - בכל שנה בחול המועד סוכות, שעבר במשך הזמן ל"בנייני האומה" בירושלים. ביום השנה למותו של הרב נערכת במקום אזכרה אמנותית המושכת קהל רב מכל רחבי הארץ, ומדי פעם אירועים נוספים בסגנון זה.
במרכז היישוב ישנה גבעה לא מיושבת ועליה שרידים מיישוב קדום. רצפת פסיפס שנשתמרה כמעט בשלימותה. הדעות חלוקות אם היישוב היה יהודי או נוצרי. כמו כן, נמצאו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית.
במקום מוקם פינת מרגוע לזכרו של אש קודש מבני המושב שנרצח.
מתוך ויקיפדיה