1952 - הקמת נחלים ...הקמת נחלים 1952 - הקמת נחלים קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (137)
מוזיאון ע"ש חדוה ויהודה לבקוביץ שנבנה ע"...
דרורה רטנר מספרת את סיפור חייה ועל הגעה ...
מכתב שנכתב ע"י הרב לוינגר ליצחק לבקוביץ ...
יצחק לבקוביץ בצרכנייה של מושב נחלים ...
הצרכנייה של יצחק לבקוביץ-, למעלה - שרה ל...
ציפי ויצחק לבקוביץ על קרע הצרכנייה...
ציפי ויצחק בצרכנייה, ציפי בצעירותה עבדה ...
שרה לבקוביץ עובדת בלול במשק שלהם...
כלי הרכב שנעזרו כדי להגיע לעבודה, יצחק ע...
המושב קיבל מהסוכנות ארון קודש שהובא מקוצ...
אנשים שבאו לראות את ארון הקודש בבית הכנס...
הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בנחלים, יצחק ל...
טיול של ותיקי המושב בשנות ה 60...
בשנים הראשונות הניקוז של מושב נחלים לא ה...
כרטיס שחיטה שהיה בזמנו, כל שחיטה 10 אגור...
טופס רשימת קניות בצרכנייה ...
גן ילדים בנחלים בשנת 1955...
ציפי וכיתתה על רקע צריף בית הכנסת הראשון...
כיתה ח' ילדי המושב נחלים...
כיתה ז' מושב נחלים
ילדי נחלים בכיתה ב' בהצגה "אליעזר ורבקה"...
הבית הראשון מהסוכנות של משפחת לבקוביץ יה...
משפחת לבקוביץ, אבאב יהודה, אמא חדווה והא...
ילדי נחלים בגן מזל בחנוכה...
תנועת הנוער בני עקיבא של מושב נחלים במחנ...
משק 83 של משפחת לבקוביץ
המלטה במשק 82 של פרה, יהודה ויעקב עוזרים...
ההמלטה - שלב 2
ההמלטה עברה בהצלחה, העגלה בחוץ - שלב 3...
יעקב על הסוס, מאחור המבנה הראשון של ישיב...
מימין- המוסך המשותף של נחלים ומשמאל- הפנ...
יעקב עם אופני המשפחה אשר שימשו ככלי רכב ...
יעקב על האופנוע שאחיו קנה בזמנו...
וייס איזידור ישראל עבד עם מקצרה שרתומה ל...
ותיקי נחלים בביקור בתערוכת צה"ל שהתקיימה...
וייס איזידור ישראל ואתי חן על הסייח של ה...
ותיקי נחלים בביקור בתערוכת צה"ל שהתקיימה...
הזוג הצעיר דרורה ואברהם (ז"ל) כשהגיעו לנ...
שלושת הילדים של דרורה ואברהם שנולדו בנחל...
יהונתן (הבן של דרורה) עם האווזים שלהם בח...
אברהם ודרורה בדיר הכבשים שלהם...
יהונתן ואילנה עם הכבש והטלה...
דרורה ואילנה בעבודה על הטרקטור, מאחור הד...
דרורה ואברהם עם הילדים בחצר הבית החדש בש...
הישיבה הראשונה החגיגית עם ראש המועצה דמת...
דרורה במזכירות המושב לפני הפגישה...
תושבי המושב ממנגלים ביום העצמאות 1985...
אברהם מדליק משואה ביום העצמאות לכבוד העל...
אברהם גוזז כבשה בדיר שלהם...
אברהם על הטרקטור מוביל חציר לכבשים...
מסמך רשיון לניהול עסק דיר צאן ...
הלנה מרים רוזנפלד ז"ל עובדת ברפת במשק 17...
אליעזר והלנה רוזנפלד ושמעון משה ז"ל והנ...
אליעזר והלנה מרים
אליעזר והלנה ההורים של שולמית...
אולגה ולאו רוזנפלד ההורים של אליעזר רוזנ...
אליעזר אבא של שולמית חולב את העיזה...
עמיר גוטמן על הפרדה לבנה של המשפחה ...
אליעזר רוזנפלד היה חקלאי ומסגר, בתמונה ...
תמונה משפחתית באירוע הברית של הבן עמיר ג...
הלנה מרים בלול התרנולות...
אליעזר והלנה עם ילדי עליית הנוער שהיו בא...
הלנה רוזנפלד ואימה רחה אופנהיימר ושמעון ...
הלנה וטובה רוזנפלד וחגי גוטמן בחצר הבית ...
הדלקת משואה ביום העצמאות בנחלים (3 דורות...
הלנה רוזנפלד, שולמית גוטמן, שמעון רוזנפל...
סבתא של בתיה ואחיותיה
סבא של בתיה שמואל שהתגורר בנחלים כשנה בל...
יהודית ואברהם גורסקי ההורים של בתיה...
יהודית ואברהם עם ההורים טובה ושמואל אבנר...
יהודית אמא של בתיה בילדותה...
החתונה של יהודית ואברהם...
החתונה של יהודית ואברהם עם המשפחה בתל אב...
יהודית וגיטל אמא שלה ביום החתונה...
גן הילדים בנחלים
בתיה בגן הילדים בנחלים ...
בתיה במסיבת פורים עם אבא ואמא שלה אילונק...
בתיה במסיבת חנוכה עם ילדי נחלים עם הגננת...
בתיה עם סבתא טובה ואמא יהודית ואבא אברהם...
בתיה במסיבת בר מצווה משפחתית...
1932- שטיינברג שמואל (סבא של בתיה)...
הדודים של אמא יהודית - המבורג...
בן דוד של אמא
פורים בגן הילדים של נחלים...
ילדי נחלים- בתיה בגן הילדים (גננת שרה טו...
פורים 1937
ההורים של בתיה בכיכר דיזינגוף...
ההורים של בתיה על נוף נווה יעקב ...
ההורים של בתיה
ההורים של בתיה
יהודית ואברהם (הוריה של בתיה) במעיין דוד...
טובה ושמואל אבנר (סבא וסבתא של בתיה)...
בחתונה של אברהם ויהודית בתל אביב...
יהודית ביום חתונתה עם חברתה יהודית ...
יהודית ואברהם גורסקי ביום חתונתם- 1946...
יהודית גורסקי בצעירותה...
ההורים של בתיה
סבא סבתא וההורים של בתיה בחורשה בנווה יע...
סבא שמואל וסבתא גיטל טובה ואמא יהודית...
אברהם גורסקי עם חברים מהצבא...
אברהם גורסקי בהפסקת עישון פייפ (מקטרת)...
אברהם אבא של בתיה שהיה בבריגדה...
סבא שמואל וסבתא גיטל טובה ויהודית גורסקי...
סבא וסבתא של בתיה וההורים של בתיה...
ההורים של בתיה (יהודית ואברהם גורסקי) בנ...
יהודית ואברהם גורסקי- היה חייל בבריגדה ו...
אמא של יהודית גורסקי
בתיה בגן הילדים בנחלים עם הגננת שרה נוי...
גן הילדים בוילהלמה 1950 עם הגננת יהודית...
1949- שדה התעופה לוד, יהודית אמא של בתיה...
ילדי הגן בוילהלמה (בני עטרות)...
פורים בוילהלמה
ילדי משפ' גוטליב בגן נחלים שנת 1950...
תמנה זו ניתנה ע"י ורדה ומלכה סובלמן לגננ...
פורים 1950בוילהמה בגן הילדים...
יעקב ומלכה אדמון ז"ל ההורים של יוכי אדמו...
הזוג אדמון בחורשה בוילהלמה...
1928- רזי ומשה בן צבי בשדות מנחמיה...
אנשי וילהלמה
יהודית אמא של בתיה עם חיה שקדי ...
יהודית הגננת עם ילדי הגן ...
פורים בוילהלמה
טו בשבט עם ילדי וילהלמה ...
טו בשבט בשדות וילהלמה
ילדת נחלים עם התרנגולות (מנחמיה)...
רזי ומשה בן צבי מנחמיה
ותיקי נחלים בבית הוותיקים הישן 1993...
ותיקי נחלים
ארון הקודש הקוציני
נחלים במיקומה המקורי, בין נחלי הגולן ומש...
תולדות נחלים
נחלים בתקופה ששהו בוילהלמה...
נחלים בתקופה ששהו בוילהלמה...
הצריף ששימש כביה"ס ובית כנסת...
מינוי הרב הראשון
טקס פתיחת ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק"...
תמונה שנמצאת בכניסה למוזיאון של יצחק לבק...
נְחָלִים הוא מושב דתי הצמוד לעיר פתח תקווה. המושב משתייך מוניציפלית למועצה אזורית חבל מודיעין וארגונית לתנועת המושבים של הפועל המזרחי. במקור התפרנסו התושבים מחקלאות, אך כיום רוב חברי המושב אינם עוסקים בחקלאות. ביישוב קיימים מוסדות חינוך ומפעלים. המוסד החינוכי המפורסם שבהם הוא ישיבת נחלים - אחת הישיבות התיכוניות הוותיקות בארץ. בנחלים פועלת משתלה, יבואן לסוכות מוכנות, תעשייה זעירה ומחלבות לייצור מוצרי חלב כבשים. כך הפך המושב החקלאי ליישוב קהילתי, בדומה למושבים רבים הארץ. מייסדי מושב נחלים היו חברי ארגון ירושלים אשר קבלו הכשרה חקלאית משנת 1938 במושבה מנחמיה, אשר בעמק הירדן. על פי התוכנית של מצודות אוסישקין, היו אמורים לקום באצבע הגליל המזרחי שישה יישובים עם נציגות לכל הזרמים של היישוב[2]. במהלך השנים 1939–1940 השומר הצעיר הקים את קיבוץ דן, הקיבוץ המאוחד את דפנה, הציונים הכלליים את שאר ישוב ותנועת המושבים את בית הלל. בשנת 1943 בקש הפועל המזרחי להקים את היישוב שיועד לו באזור. אולם עלו טענות ששטח האזור מצומצם והשטחים המיועדים ליישוב של הפועל המזרחי דרושים לצורך ביסוס היישובים הקיימים. לטענת אנשי היישובים הקיימים, הושגה הסכמה עם אנשי ארגון ירושלים שהם יוותרו על ההתיישבות במקום[3]. הסכמה זאת לא יצאה אל הפועל ובאוקטובר 1943 עלו אנשי ארגון ירושלים ליישוב, שנקרא בתחילה "מצודת אוסישקין ד'". לאחר מכן שונה שם המקום ל"נחלים" על שם נחלי מקורות הירדן בקרבת היישוב. מיד עם הגעתם החלו חיכוכים בינם לבין תושבי הקיבוצים הסמוכים, שדרשו מהם לעזוב את המקום. בעיתונות הדתית נטען שהקיבוצים החילוניים באצבע הגליל, ובמיוחד הקיבוצים דן ודפנה, לא רצו בגוש היישובים שלהם מושב דתי, טענה שלא הוכחשה בידי ועד הגוש של אצבע הגליל. המתיחות הגיעה לידי כך שוועד הגוש הטיל חרם על נחלים ונאסר על קיבוצי הסביבה לשתף עמו פעולה. במכתבים שכתבו ראשי המרכז החקלאי של הפועל המזרחי לראשי הנהלת הסוכנות היהודית, התלוננו אלה על כך שקיבוצי הסביבה מסרבים לספק לנחלים אפילו קמח[4]. תושבי נחלים נאלצו לשאול מחרשות מקיבוץ דגניה הרחוק. גם בתחום הביטחון לא היה שיתוף פעולה בין היישובים, אף לא בעת מלחמת העצמאות. לאחר שבמהלך המלחמה פונו הנשים והילדים לחיפה, החליטו גם הגברים לעזוב, ובאחד הלילות פונו תושבי המושב ושוכנו בבית-ספר דתי בעיר חיפה[5]. בתום מלחמת העצמאות הוצע לאנשי נחלים ששהו בחיפה להתיישב בבתים הנטושים של הכפר וילהלמה ליד יהוד. מאז שהגרמנים פינו את המושבה, בתיהם ומבני המשק הצמודים להם היו נטושים ונותרו בחזקת המדינה. יחד עם הפליטים מנחלים הגיעו לווילהלמה פליטים מיישובים אחרים: עטרות ונוה יעקב בצפון ירושלים ובארות יצחק בנגב הצפוני, ולא היה מספיק מקום בווילהלמה לכולם. הסוכנות החליטה להשאיר בווילהלמה את תושבי עטרות ופליטי נחלים עברו למקומם הנוכחי ליד פתח תקווה. אליהם הצטרפו חלק מפליטי נווה יעקב. קבוצה נוספת שהצטרפה לנחלים במקום החדש הייתה מורכבת מעולים חדשים, פליטי השואה, שעלו לישראל בשנים 1948–1952, שנות העלייה ההמונית. המושב נחלים הוקם מחדש בשנת 1952 עם תשעים נחלות של 25 דונם כל אחת. כנהוג באותו זמן, המושב אורגן בצורת האות חית והחלקה החקלאית של כל מתיישב הייתה מאחורי ביתו. במרכז ה"חית" היו שטחים משותפים, שכללו פרדס הדרים. באמצע הקו העליון של ה"ח", נבנו מבני הציבור, ביניהם בית כנסת ובו ארון קודש עתיק מעץ, אשר הובא מבית כנסת של קהילת קוצ'ין בהודו. בחלקה אשר הוקצבה למתיישב היו: רפת לפרות חולבות, חצר לעגלים לבשר, לול למטילות, שדה לגידול מספוא לבהמות, שטח לגידול ירקות ומטעי פרי הדר ואפרסמון. היום, ברוב החלקות, במבנים החקלאים, מצויים מבנים למסחר, למלאכה ותעשייה קלה. כבר בתחילת ישובו של המושב, חלק ניכר מחבריו יצאו לעבודת חוץ ביישובי הסביבה בתור פקידים, מורים ובשמירה על הגבול הקרוב עם ירדן. לימים נוספו ביישוב עוד כמאה תושבים, מלבד תשעים בעלי הנחלות חקלאיות. התושבים הנוספים אינם חברים במושב אלא נחשבים חלק מהרחבה קהילתית. בשנת 1974 במושב הוקמה המשתלה הראשונה של חברת חישתיל. מתוך ויקיפדיה
מציג פריט: - מתוך 137
מוזיאון ע"ש חדוה ויהודה לבקוביץ שנבנה ע"י יצחק לבקוביץ במושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: יצחק לבקוביץ- מושב נחלים
דרורה רטנר מספרת את סיפור חייה ועל הגעה למושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר- נחלים
מכתב שנכתב ע"י הרב לוינגר ליצחק לבקוביץ מנהל הצרכנייה ובו נדרש לסגור את החנות בין תפילת מנחה לערבית
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
יצחק לבקוביץ בצרכנייה של מושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
הצרכנייה של יצחק לבקוביץ-, למעלה - שרה לבקוביץ (אמא של ציפי) ולמטה- רואים את יצחק ואפרים גולדברג מותיקי המושב
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
ציפי ויצחק לבקוביץ על קרע הצרכנייה
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
ציפי ויצחק בצרכנייה, ציפי בצעירותה עבדה עם אביה בצרכנייה
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
שרה לבקוביץ עובדת בלול במשק שלהם
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
כלי הרכב שנעזרו כדי להגיע לעבודה, יצחק על הטוסטוס ושרה על האופניים
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
המושב קיבל מהסוכנות ארון קודש שהובא מקוצ'ין
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
אנשים שבאו לראות את ארון הקודש בבית הכנסת (בתמונות רואים את בית הכנסת מבחוץ ומבנים)
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בנחלים, יצחק לבקוביץ שהיה בזמנו גבאי מחזיק בספר, תאריך - ר"ח תמוז תשכ"ו
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
טיול של ותיקי המושב בשנות ה 60
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
בשנים הראשונות הניקוז של מושב נחלים לא היה תקין ואז היו בתים ששקעו בתוך המים, עיקב הבעיה היה אצל משפ' שטיין שלא יכלו לצאת מהבית, אחרי בקשות לעזרה שלא נענו, תפס שלמה שטיין יוזמה וחפר תעלה בכביש מצד אחד לשני כך שהמים זרמו לואדי המרכזי , כתוצאה מכך אי אפשר ל
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
כרטיס שחיטה שהיה בזמנו, כל שחיטה 10 אגורות
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
טופס רשימת קניות בצרכנייה
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
גן ילדים בנחלים בשנת 1955
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
ציפי וכיתתה על רקע צריף בית הכנסת הראשון ששימש אח"כ את בית הכנסת לכיתות א' וב' ואח"כ לבני עקיבה (בתמונה כיתה ד')
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
כיתה ח' ילדי המושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
כיתה ז' מושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
ילדי נחלים בכיתה ב' בהצגה "אליעזר ורבקה"
קרא עוד
קרדיטים: ציפי גולניק
הבית הראשון מהסוכנות של משפחת לבקוביץ יהודה (משק 83)
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
משפחת לבקוביץ, אבאב יהודה, אמא חדווה והאחים ימימה (שנולדה באונייה מעפילים בדרך לארץ מול חופי יוון) שמעון ויעקב
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
ילדי נחלים בגן מזל בחנוכה
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
תנועת הנוער בני עקיבא של מושב נחלים במחנה קיץ
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
משק 83 של משפחת לבקוביץ
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
המלטה במשק 82 של פרה, יהודה ויעקב עוזרים בהמלטה - שלב 1
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
ההמלטה - שלב 2
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
ההמלטה עברה בהצלחה, העגלה בחוץ - שלב 3
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
יעקב על הסוס, מאחור המבנה הראשון של ישיבת נחלים, כיום משמש המבנה למגורים
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
מימין- המוסך המשותף של נחלים ומשמאל- הפנימייה הראשונה של ישיבת נחלים
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
יעקב עם אופני המשפחה אשר שימשו ככלי רכב של המשפחה
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
יעקב על האופנוע שאחיו קנה בזמנו
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
וייס איזידור ישראל עבד עם מקצרה שרתומה לסוס בשדות מושב נחלים, בתמונה נמצא במרכז המושב בדרכו לעבודה לאחד מחברי המושב , אתי מספרת שאביה אהב מאוד סוסים והיה לו ידע רב בנושא ובעקבות זה ניצל בשואה כי הגרמנים מינו אותו לטפל בססים שלהם
קרא עוד
קרדיטים: אתי חן
ותיקי נחלים בביקור בתערוכת צה"ל שהתקיימה בתל אביב
קרא עוד
קרדיטים: אתי חן
וייס איזידור ישראל ואתי חן על הסייח של המשפחה בחצר הבית ליד הרפת
קרא עוד
קרדיטים: אתי חן
ותיקי נחלים בביקור בתערוכת צה"ל שהתקיימה בתל אביב
קרא עוד
קרדיטים: לבקוביץ יעקב
הזוג הצעיר דרורה ואברהם (ז"ל) כשהגיעו לנחלים בספטמבר 1952 (היו המשפחה ה 20 שהתגוררה במושב בעלייה הראשונה בהתיישבות וגרו בבלוקון 22 מטר, דרורה מספרת שהשירותים והמקלחת היו מחוץ לבית והיה בזמנו "בול קליעה" והמקלחת הייתה צינור גומי
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
שלושת הילדים של דרורה ואברהם שנולדו בנחלים- מימין- יהונתן, אודי ואילנה (אודי ואילנה עדיין מתגוררים בנחלים)
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
יהונתן (הבן של דרורה) עם האווזים שלהם בחצר המשק
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
אברהם ודרורה בדיר הכבשים שלהם
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
יהונתן ואילנה עם הכבש והטלה
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
דרורה ואילנה בעבודה על הטרקטור, מאחור הדיר של המשפחה
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
דרורה ואברהם עם הילדים בחצר הבית החדש בשנת 1959
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
הישיבה הראשונה החגיגית עם ראש המועצה דמתי בפגישה עם הוועד המקומי של מושב נחלים (דרורה הייתה בראש הרשימה של הוועד)
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
דרורה במזכירות המושב לפני הפגישה
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
תושבי המושב ממנגלים ביום העצמאות 1985
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
אברהם מדליק משואה ביום העצמאות לכבוד העלייה לגוש עציון
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
אברהם גוזז כבשה בדיר שלהם
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
אברהם על הטרקטור מוביל חציר לכבשים
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
מסמך רשיון לניהול עסק דיר צאן
קרא עוד
קרדיטים: דרורה רטנר
הלנה מרים רוזנפלד ז"ל עובדת ברפת במשק 17 בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר והלנה רוזנפלד ושמעון משה ז"ל והנכדה איילת רוזהפלד בבית בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר והלנה מרים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר והלנה ההורים של שולמית
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אולגה ולאו רוזנפלד ההורים של אליעזר רוזנפלד, התמונה צולמה בבר מצווה שמושב נחלים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר אבא של שולמית חולב את העיזה
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
עמיר גוטמן על הפרדה לבנה של המשפחה
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר רוזנפלד היה חקלאי ומסגר, בתמונה רואים את הפרדה ואת דוד הריתוך
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
תמונה משפחתית באירוע הברית של הבן עמיר גוטמן של שולמית
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
הלנה מרים בלול התרנולות
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
אליעזר והלנה עם ילדי עליית הנוער שהיו באומנה אצלהם, בתמונה רואים את אליעזר מרסס את העצים- אוקטובר 1962
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
הלנה רוזנפלד ואימה רחה אופנהיימר ושמעון רוזנפלד הבן ומנחם מעליית הנוער בארוחת בוקר בביתם בנחלים - משק 17 בשנת 1967
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
הלנה וטובה רוזנפלד וחגי גוטמן בחצר הבית בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
הדלקת משואה ביום העצמאות בנחלים (3 דורות בנחלים) הלנה רוזנפלד, שולמית גוטמן ועמיר עם ביתו יעל
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
הלנה רוזנפלד, שולמית גוטמן, שמעון רוזנפלד וראובן פלשר ילד באומנה בחצר הבית בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: שולמית גוטמן
סבתא של בתיה ואחיותיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
סבא של בתיה שמואל שהתגורר בנחלים כשנה בלבד
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
יהודית ואברהם גורסקי ההורים של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
יהודית ואברהם עם ההורים טובה ושמואל אבנר של יהודית אמא של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
יהודית אמא של בתיה בילדותה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
החתונה של יהודית ואברהם
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
החתונה של יהודית ואברהם עם המשפחה בתל אביב
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
יהודית וגיטל אמא שלה ביום החתונה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
גן הילדים בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה בגן הילדים בנחלים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה במסיבת פורים עם אבא ואמא שלה אילונקו איז'ק, ורדה אינהורן, יעקב איז'ק, דדי לבקוביץ,בתיה גורסקי, אורי כהן ויפה אינהורן
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה במסיבת חנוכה עם ילדי נחלים עם הגננת שרה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה עם סבתא טובה ואמא יהודית ואבא אברהם במסיבת פורים עם ילדי נחלים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה במסיבת בר מצווה משפחתית
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
1932- שטיינברג שמואל (סבא של בתיה)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
הדודים של אמא יהודית - המבורג
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
בן דוד של אמא
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
פורים בגן הילדים של נחלים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ 1962
ילדי נחלים- בתיה בגן הילדים (גננת שרה טוקייר והסייעת אסתר)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
פורים 1937
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
ההורים של בתיה בכיכר דיזינגוף
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
ההורים של בתיה על נוף נווה יעקב
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
ההורים של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
ההורים של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
יהודית ואברהם (הוריה של בתיה) במעיין דוד עין גדי- ספטמבר 1958
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
טובה ושמואל אבנר (סבא וסבתא של בתיה)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
בחתונה של אברהם ויהודית בתל אביב
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
יהודית ביום חתונתה עם חברתה יהודית
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
יהודית ואברהם גורסקי ביום חתונתם- 1946
קרא עוד
קרדיטים: בתיה
יהודית גורסקי בצעירותה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
ההורים של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
סבא סבתא וההורים של בתיה בחורשה בנווה יעקב
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
סבא שמואל וסבתא גיטל טובה ואמא יהודית
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
אברהם גורסקי עם חברים מהצבא
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
אברהם גורסקי בהפסקת עישון פייפ (מקטרת)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
אברהם אבא של בתיה שהיה בבריגדה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
סבא שמואל וסבתא גיטל טובה ויהודית גורסקי ביתם
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
סבא וסבתא של בתיה וההורים של בתיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
ההורים של בתיה (יהודית ואברהם גורסקי) בנווה יעקב ליד ירושלים (וילהלמה)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
יהודית ואברהם גורסקי- היה חייל בבריגדה ויהודית הייתה גננת (ההורים של בתיה)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
אמא של יהודית גורסקי
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
בתיה בגן הילדים בנחלים עם הגננת שרה נוי
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ (גורסקי)
גן הילדים בוילהלמה 1950 עם הגננת יהודית
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
1949- שדה התעופה לוד, יהודית אמא של בתיה הייתה גננת בזמנו בוילהלמה וקיבלה אישור מיוחד לעשות סיור עם ילדי הגן בתוך מטוס בשדה התעופה (חלק מהילדים הם ילדי נחלים)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ילדי הגן בוילהלמה (בני עטרות)
קרא עוד
קרדיטים: ילדי הגן בוילהלמה (בני עטרות)
פורים בוילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ילדי משפ' גוטליב בגן נחלים שנת 1950
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
תמנה זו ניתנה ע"י ורדה ומלכה סובלמן לגננת יהודית בשנת 1950
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
פורים 1950בוילהמה בגן הילדים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
יעקב ומלכה אדמון ז"ל ההורים של יוכי אדמון
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
הזוג אדמון בחורשה בוילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
1928- רזי ומשה בן צבי בשדות מנחמיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
אנשי וילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
יהודית אמא של בתיה עם חיה שקדי
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
יהודית הגננת עם ילדי הגן
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
פורים בוילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
טו בשבט עם ילדי וילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
טו בשבט בשדות וילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ילדת נחלים עם התרנגולות (מנחמיה)
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
רזי ומשה בן צבי מנחמיה
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ותיקי נחלים בבית הוותיקים הישן 1993
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ותיקי נחלים
קרא עוד
קרדיטים: בתיה לוץ
ארון הקודש הקוציני
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
נחלים במיקומה המקורי, בין נחלי הגולן ומשם שמה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
תולדות נחלים
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
נחלים בתקופה ששהו בוילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
נחלים בתקופה ששהו בוילהלמה
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
הצריף ששימש כביה"ס ובית כנסת
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
מינוי הרב הראשון
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
טקס פתיחת ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק"
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות ארכיון מושב נחלים
תמונה שנמצאת בכניסה למוזיאון של יצחק לבקוביץ
קרא עוד
קרדיטים: יצחק לבקוביץ
0תגובות
קטגוריות האירוע
מורשת ומייסדים
ישוביי המועצה
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות ומידע נוסף
הוספת תגובה חדשה
דניאל ונטורה, נשו...
לפני 6 שנים
אם תרצי תוכלי לציין את הערך שלי בויקיפדיה הפרטית, הכולל 9 ערכי משנה. את הערך הנוכחי בויקיפדיה העברית אני כתבתי, אבל נמחק...
אם תרצי תוכלי לציין את הערך שלי בויקיפדיה הפרטית, הכולל 9 ערכי משנה. את הערך הנוכחי בויקיפדיה העברית אני כתבתי, אבל נמחק לי חלק ממנו בגלל "שיקולי עריכה" לכן העתקי אותו בשלמות עם תוספות לןיקיפדיה שלי. כאן קישור ל-9 הערכים שכתבתי על נחלים http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D וזה הערך המרכזי http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D לשרותך
דניאל ונטורה, נשו...
לפני 6 שנים
אם תרצי תוכלי לציין את הערך שלי בויקיפדיה הפרטית, הכולל 9 ערכי משנה. את הערך הנוכחי בויקיפדיה העברית אני כתבתי, אבל נמחק...
אם תרצי תוכלי לציין את הערך שלי בויקיפדיה הפרטית, הכולל 9 ערכי משנה. את הערך הנוכחי בויקיפדיה העברית אני כתבתי, אבל נמחק לי חלק ממנו בגלל "שיקולי עריכה" לכן העתקי אותו בשלמות עם תוספות לןיקיפדיה שלי. כאן קישור ל-9 הערכים שכתבתי על נחלים http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D וזה הערך המרכזי http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D לשרותך
נְחָלִים הוא מושב דתי הצמוד לעיר פתח תקווה. המושב משתייך מוניציפלית למועצה אזורית חבל מודיעין וארגונית לתנועת המושבים של הפועל המזרחי. במקור התפרנסו התושבים מחקלאות, אך כיום רוב חברי המושב אינם עוסקים בחקלאות. ביישוב קיימים מוסדות חינוך ומפעלים. המוסד החינוכי המפורסם שבהם הוא ישיבת נחלים - אחת הישיבות התיכוניות הוותיקות בארץ. בנחלים פועלת משתלה, יבואן לסוכות מוכנות, תעשייה זעירה ומחלבות לייצור מוצרי חלב כבשים. כך הפך המושב החקלאי ליישוב קהילתי, בדומה למושבים רבים הארץ. מייסדי מושב נחלים היו חברי ארגון ירושלים אשר קבלו הכשרה חקלאית משנת 1938 במושבה מנחמיה, אשר בעמק הירדן. על פי התוכנית של מצודות אוסישקין, היו אמורים לקום באצבע הגליל המזרחי שישה יישובים עם נציגות לכל הזרמים של היישוב[2]. במהלך השנים 1939–1940 השומר הצעיר הקים את קיבוץ דן, הקיבוץ המאוחד את דפנה, הציונים הכלליים את שאר ישוב ותנועת המושבים את בית הלל. בשנת 1943 בקש הפועל המזרחי להקים את היישוב שיועד לו באזור. אולם עלו טענות ששטח האזור מצומצם והשטחים המיועדים ליישוב של הפועל המזרחי דרושים לצורך ביסוס היישובים הקיימים. לטענת אנשי היישובים הקיימים, הושגה הסכמה עם אנשי ארגון ירושלים שהם יוותרו על ההתיישבות במקום[3]. הסכמה זאת לא יצאה אל הפועל ובאוקטובר 1943 עלו אנשי ארגון ירושלים ליישוב, שנקרא בתחילה "מצודת אוסישקין ד'". לאחר מכן שונה שם המקום ל"נחלים" על שם נחלי מקורות הירדן בקרבת היישוב. מיד עם הגעתם החלו חיכוכים בינם לבין תושבי הקיבוצים הסמוכים, שדרשו מהם לעזוב את המקום. בעיתונות הדתית נטען שהקיבוצים החילוניים באצבע הגליל, ובמיוחד הקיבוצים דן ודפנה, לא רצו בגוש היישובים שלהם מושב דתי, טענה שלא הוכחשה בידי ועד הגוש של אצבע הגליל. המתיחות הגיעה לידי כך שוועד הגוש הטיל חרם על נחלים ונאסר על קיבוצי הסביבה לשתף עמו פעולה. במכתבים שכתבו ראשי המרכז החקלאי של הפועל המזרחי לראשי הנהלת הסוכנות היהודית, התלוננו אלה על כך שקיבוצי הסביבה מסרבים לספק לנחלים אפילו קמח[4]. תושבי נחלים נאלצו לשאול מחרשות מקיבוץ דגניה הרחוק. גם בתחום הביטחון לא היה שיתוף פעולה בין היישובים, אף לא בעת מלחמת העצמאות. לאחר שבמהלך המלחמה פונו הנשים והילדים לחיפה, החליטו גם הגברים לעזוב, ובאחד הלילות פונו תושבי המושב ושוכנו בבית-ספר דתי בעיר חיפה[5]. בתום מלחמת העצמאות הוצע לאנשי נחלים ששהו בחיפה להתיישב בבתים הנטושים של הכפר וילהלמה ליד יהוד. מאז שהגרמנים פינו את המושבה, בתיהם ומבני המשק הצמודים להם היו נטושים ונותרו בחזקת המדינה. יחד עם הפליטים מנחלים הגיעו לווילהלמה פליטים מיישובים אחרים: עטרות ונוה יעקב בצפון ירושלים ובארות יצחק בנגב הצפוני, ולא היה מספיק מקום בווילהלמה לכולם. הסוכנות החליטה להשאיר בווילהלמה את תושבי עטרות ופליטי נחלים עברו למקומם הנוכחי ליד פתח תקווה. אליהם הצטרפו חלק מפליטי נווה יעקב. קבוצה נוספת שהצטרפה לנחלים במקום החדש הייתה מורכבת מעולים חדשים, פליטי השואה, שעלו לישראל בשנים 1948–1952, שנות העלייה ההמונית. המושב נחלים הוקם מחדש בשנת 1952 עם תשעים נחלות של 25 דונם כל אחת. כנהוג באותו זמן, המושב אורגן בצורת האות חית והחלקה החקלאית של כל מתיישב הייתה מאחורי ביתו. במרכז ה"חית" היו שטחים משותפים, שכללו פרדס הדרים. באמצע הקו העליון של ה"ח", נבנו מבני הציבור, ביניהם בית כנסת ובו ארון קודש עתיק מעץ, אשר הובא מבית כנסת של קהילת קוצ'ין בהודו. בחלקה אשר הוקצבה למתיישב היו: רפת לפרות חולבות, חצר לעגלים לבשר, לול למטילות, שדה לגידול מספוא לבהמות, שטח לגידול ירקות ומטעי פרי הדר ואפרסמון. היום, ברוב החלקות, במבנים החקלאים, מצויים מבנים למסחר, למלאכה ותעשייה קלה. כבר בתחילת ישובו של המושב, חלק ניכר מחבריו יצאו לעבודת חוץ ביישובי הסביבה בתור פקידים, מורים ובשמירה על הגבול הקרוב עם ירדן. לימים נוספו ביישוב עוד כמאה תושבים, מלבד תשעים בעלי הנחלות חקלאיות. התושבים הנוספים אינם חברים במושב אלא נחשבים חלק מהרחבה קהילתית. בשנת 1974 במושב הוקמה המשתלה הראשונה של חברת חישתיל. מתוך ויקיפדיה