במאה ה-19 נמצאו בכפר רות הריסות עתיקות; בית בד, יסודות של מבנה אבן וחורבה של קבר שייח'. מזרחית למושב, מעבר לקו הירוק, נמצאת ח'רבת א-דאלי (אנ' Khurbet ed-Daly) הכוללת יסודות של בניין עתיק.[4]
במחצית הראשונה של המאה ה-20 חלש הכפר הערבי שילתא, שנהרס ורוקן מתושביו במלחמת העצמאות, על אדמות המושבים שילת וכפר רות.[5]
באוקטובר 1977, עלו המתיישבים, שכללו כ-20 משפחות מבני מושבי מועצה אזורית מטה יהודה, להתגורר בבתים טרומיים במושב. המושב הוקם על גבול הקו הירוק, במה שנחשב לשטח ההפקר בין ישראל לירדן עד 1967, על פי החלטה של ממשלת רבין הראשונה. במקביל הוקמו באזור גם שילתומתתיהו[6] טקס עלייה על הקרקע התקיים בדצמבר 1977.[7][8]
עם הקמת המושב תוכנן שתושביו יתפרנסו מגידול פרחים וירקות. נחלות חלקה א' של המושב הם יחסית קטנות, בגודל של 1.6 דונם, בעוד במושבים אחרים מקובל חלקה א' בגודל של 3 דונם ומעלה. בשנים האחרונות התפתחו בכפר רות עסקים לא חקלאיים רבים הממוקמים על נחלה ב' של התושבים, אך אינם מוסדרים מבחינת הליכי רישוי[9].
מתוך ויקיפדיה
מציג פריט: - מתוך 32
סרט על כפר רות מ-2011
קרא עוד
קרדיטים: video bakery
המשפחות המייסדות
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות תנועת המושבים
טקס העלייה הרשמי לכפר רות דצמבר 77
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
טקס עלייה
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
טקס העלייה- יגאל גודר, בוזגלו ריבקה ורחל סחראי
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
יושב ראש הוועד מוטי גבעון, מזכיר ראש תנועת המושבים אריק נחמקין והרב מנחם הכהן במזכירות - ישיבה לפני הטקס
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
מוטי גבעון, רענן וייץ יושב ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
מימין- ראש המועצה יחיאל דמתי, יוחנן דניאל, בנימין כהן (ראש מטה יהודה), נחמקין
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
נציגי סוכנות ותנועה בחדר הישיבות במזכירות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
נוער מטה יהודה מדליקים משואה בטקס
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
נערים ממטה יהודה, הנחת לפידים בטקס
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
מבנים של המאחז בבניה
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
ביקור במארז לראות את המבנים של המאחז
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
ביקור של המשפחות במאחז
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
אבי חזיז ושירה עוזרי ממקמים את הגנרטור לקבלת החשמל ביישוב
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
מבנה זמני במאחז כפר רות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
יגאל גודר ואחת המועמדות בתקופת גרעין גיבוש
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
אורחים של המשפחות בעלייה לקרקע
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
מחזור 77- גן הילדים בגנון
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
האוטובוס הראשון שהגיע לכפר רות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
משפחת מדיוני ומשפחת עבדי בגבעות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
שירה עוזרי ושלום מיארה במכולת בכפר רות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
אחד המחזורים של הגן בכפר רות
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
ילדי משפחת גבעון בחצר הבית- איתי, נועה, ועומרי (הילדים של מוטי ושושנה גבעון)
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
טקס שבועות 78
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
טקס שבועות שנת 79
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
אלי מדיוני ז"ל בהכנת השטח לזריעת הכלניות, ספטמבר 77
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות כפר רות
שתילת הכלניות לפני העלייה לקרקע
קרא עוד
קרדיטים: דביר רמתי
גידול סייפנים בשטח הפתוח לפני החממות בשנת 77
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות כפר רות
גדי, קרן מדיוני, וגילי מיכאלי בחממות של הכפר
קרא עוד
המושב קרוי על שם הכפר הביזנטי הקדום "כַּפְרוּטָה" שלפי מפת מידבא שכן באותו המקום שבו נמצא כיום המושב.[2] כפרוטה מוזכר שוב ב-1136, התקופה הצלבנית, ותושביו השתייכו למסדר כנסיית הקבר הצלבני. ב-1170, היה אחד מ-5 הכפרים במחוז לוד בהם הייתה כנסייהקתולית.[3] על פיסקר פלשתינה המערבית משנת 1883, אתר הנמצא דרומית-מזרחית למושב המודרני, סמוך לכביש 443, כונה "כפר רות".
במאה ה-19 נמצאו בכפר רות הריסות עתיקות; בית בד, יסודות של מבנה אבן וחורבה של קבר שייח'. מזרחית למושב, מעבר לקו הירוק, נמצאת ח'רבת א-דאלי (אנ' Khurbet ed-Daly) הכוללת יסודות של בניין עתיק.[4]
במחצית הראשונה של המאה ה-20 חלש הכפר הערבי שילתא, שנהרס ורוקן מתושביו במלחמת העצמאות, על אדמות המושבים שילת וכפר רות.[5]
באוקטובר 1977, עלו המתיישבים, שכללו כ-20 משפחות מבני מושבי מועצה אזורית מטה יהודה, להתגורר בבתים טרומיים במושב. המושב הוקם על גבול הקו הירוק, במה שנחשב לשטח ההפקר בין ישראל לירדן עד 1967, על פי החלטה של ממשלת רבין הראשונה. במקביל הוקמו באזור גם שילתומתתיהו[6] טקס עלייה על הקרקע התקיים בדצמבר 1977.[7][8]
עם הקמת המושב תוכנן שתושביו יתפרנסו מגידול פרחים וירקות. נחלות חלקה א' של המושב הם יחסית קטנות, בגודל של 1.6 דונם, בעוד במושבים אחרים מקובל חלקה א' בגודל של 3 דונם ומעלה. בשנים האחרונות התפתחו בכפר רות עסקים לא חקלאיים רבים הממוקמים על נחלה ב' של התושבים, אך אינם מוסדרים מבחינת הליכי רישוי[9].
מתוך ויקיפדיה