בשנות השמונים והתשעים התרחב המושב לכשבעים משקי בית. בסוף שנות התשעים הוקמה במושב הרחבה, שנחלותיה חולקו בהגרלה בין המשפחות החברות במושב. חלק מהנחלות נשמרו עבור בנים ממשיכים וחלקן נמכרו לתושבים חדשים. במשך שנים בודדות הכפיל המושב את גודלו והפך למושב עובדים.
האפשרויות להפוך את האדמה החקלאית לעסקי נדל"ן גרמו לקרע במושב בין מי שרצו לשמר את האופי החקלאי של המקום ומי שרצו ליהנות מפירות הפיתוח. בחלוף השנים התעמעמה המחלוקת העזה, והתגבשה קהילתיות גם בין תושבי המושב הוותיקים לבין התושבים החדשים, חלקם בהרחבת המושב וחלקם בבתים מושכרים או קנויים במושב הישן. מספר מועט של משפחות ממשיכות לעסוק בחקלאות ומעבדות את רוב השטח. הגידולים המרכזיים כיום בחקלאות גמזו הם מטעים של פירות הדר ושל זיתים, יחד עם כרמים ומעט גידולים נשירים.
גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם. המושב ממוקם ממזרח למחלף דניאל ולכפר דניאל ומדרוםלמחלף בן שמן, ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין. במושב מתגוררות כיום קרוב ל-250 משפחות.
היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב הוקם ב-28 בפברואר 1950 על אדמות הכפר הערבי ג'ימזו, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות, ואשר שימר ככל הנראה את שם העיר המקראית "גִּמְזוֹ", הנזכרת כאחת מערי השפלה בספר דברי הימים[2]. לפי הסברה ממקום זה הגיע התנא הידוע מהדור השני נחום איש גמזו[3].
ההתיישבות הראשונה בגמזו הייתה קבוצה של חסידי סאטמר ונדבורנא ועולים חדשים ממרוקו. עדיין יש במושב יהודים יוצאי מרוקו דוברי יידישוחסידים הדוברים לאדינו ומרוקאית[דרוש מקור].
במשך השנים הידלדלו שורות המושב עד שבאמצע שנות השבעים הוחלט להקים במקום אגודה חקלאית שיתופית של פועלי אגודת ישראל ובשנת1977 עלה על הקרקע גרעין של 12 משפחות צעירות, שעסקו בחקלאות, בעיקר במטעים נשירים, הדרים וגידולים חד שנתיים (עגבניות, מלונים ועוד).
היסטוריה מאוחרת והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות השמונים והתשעים התרחב המושב לכשבעים משקי בית. בסוף שנות התשעים הוקמה במושב הרחבה, שנחלותיה חולקו בהגרלה בין המשפחות החברות במושב. חלק מהנחלות נשמרו עבור בנים ממשיכים וחלקן נמכרו לתושבים חדשים. במשך שנים בודדות הכפיל המושב את גודלו והפך למושב עובדים.
במושב חמישה בתי כנסת, עבור חסידים, יהודים יוצאי תימן, יהודים יוצאי עדות המזרח, חסידי חב"ד ובית כנסת מרכזי שבו מתפללים לפי נוסח החזן, בדרך כלל נוסח אשכנז או נוסח ספרד.
האפשרויות להפוך את האדמה החקלאית לעסקי נדל"ן גרמו לקרע במושב בין מי שרצו לשמר את האופי החקלאי של המקום ומי שרצו ליהנות מפירות הפיתוח. בחלוף השנים התעמעמה המחלוקת העזה, והתגבשה קהילתיות גם בין תושבי המושב הוותיקים לבין התושבים החדשים, חלקם בהרחבת המושב וחלקם בבתים מושכרים או קנויים במושב הישן. מספר מועט של משפחות ממשיכות לעסוק בחקלאות ומעבדות את רוב השטח. הגידולים המרכזיים כיום בחקלאות גמזו הם מטעים של פירות הדר ושל זיתים, יחד עם כרמים ומעט גידולים נשירים.
מתוך ויקיפדיה